Daf 81a
לְאַתְרוֹיֵי בֵּיהּ
Rachi (non traduit)
לאתרויי ביה. שאם יבא עליה אין מים בודקין אותה:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בָּעִיר אֲבָל בַּדֶּרֶךְ עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁלֹשָׁה שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ אֶחָד מֵהֶם לְהַשְׁתִּין וְנִמְצָא אֶחָד מִתְיַיחֵד עִם הָעֶרְוָה נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ תְּרֵי וְאִיהוּ הָא תְּלָתָא הָתָם כִּי הֵיכִי דְּנִיהְווֹ עֲלֵיהּ סָהֲדִי
Rachi (non traduit)
לא שנו. דאמר אשה מתייחדת עם שני אנשים:
שמא יצטרך אחד לנקביו. ובעי להתרחק לצניעות:
דניהוו עליה סהדי. אם יבא עליה ויעידו לפני ב''ד ולא ימחו עליה מגילה:
רַב וְרַב יְהוּדָה הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאוֹרְחָא הֲוָה קָאָזְלָא הַהִיא אִתְּתָא קַמַּיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב יְהוּדָה דַּל כַּרְעָיךְ מִקַּמֵּי גֵיהִנָּם אֲמַר לֵיהּ וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר בִּכְשֵׁרִים שַׁפִּיר דָּמֵי אֲמַר לֵיהּ מִי יֵימַר דְּבִכְשֵׁרִים כְּגוֹן אֲנָא וְאַתְּ אֶלָּא כְּגוֹן מַאי כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפֵּי וַחֲבֵירָיו
Rachi (non traduit)
דלי כרעיך. מהר ללכת שנקדמנה:
כגון אנן. בתמיה:
רבי חנינא בר פפי וחביריו. רבי צדוק ורב כהנא בפ''ק (לעיל קידושין דף מ.):
אָמַר רַב מַלְקִין עַל יִיחוּד וְאֵין אוֹסְרִין עַל הַיִּיחוּד אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּיִיחוּד פְּנוּיָה אֲבָל בְּיִיחוּד דְּאֵשֶׁת אִישׁ לָא שֶׁלֹּא תְּהֵא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנֶיהָ
Rachi (non traduit)
מלקין על היחוד. מרדות:
ואין אוסרין. אשת איש על בעלה מחמת ייחוד:
לא אמרו. דמלקין:
אתה מוציא לעז. שיאמרו ראוה שזינתה לכך הלקוה והאידנא ליכא מיתת בית דין למיקטלינהו:
Tossefoth (non traduit)
מלקין על הייחוד. פי' בקונטרס דמיירי בפנויה דהכי מוקי לה בסמוך ואין אוסרים על הייחוד מיירי בייחוד אשת איש וקשה דאם כן לצדדין קתני רישא בפנויה וסיפא באשת איש ונראה לפרש דסיפא נמי מיירי בפנויה ולאוסרה לכהן משום זונה ומיהו קשה דתנן בפ''ק דכתובות (דף יג.) היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבי יהושע אומר אינה נאמנת ופריך עליה בגמרא מהא דאמר רב הכא אין אוסרין על הייחוד ומשני מעלה עשו ביוחסין ולפי מה שפירשתי דמיירי לאוסרה לכהן לא משני גמרא התם מידי דהא הכא מיירי ליוחסין ואפ''ה אמרינן דאין אוסרין ויש לומר דלעולם מיירי ליוחסין והא דמשני התם מעלה עשו ביוחסין שאני התם דאינה נאמנת משום דמודה היא שנבעלה והכא דקאמר דאין אוסרין היינו משום דאינה מודה שנבעלה:
מָר זוּטְרָא מַלְקֵי וּמַכְרֵיז אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן מִפַּרְהַטְיָא לְרַב אָשֵׁי מָר נָמֵי לַילְקֵי וְלַכְרֵיז אֲמַר לֵיהּ אִיכָּא דְּשָׁמַע בְּהָא וְלָא שָׁמַע בְּהָא
Rachi (non traduit)
מר זוטרא מלקי. על ייחוד אשת איש ומכריז עליה שלא זינתה אלא נתיחדה:
אָמַר רַב מַלְקִין עַל לֹא טוֹבָה הַשְּׁמוּעָה שֶׁנֶּאֱמַר אַל בָּנָי כִּי לוֹא טוֹבָה הַשְּׁמֻעָה מָר זוּטְרָא מוֹתֵיב לֵהּ אַפְסֵירָה עַל כַּתְפֵּיהּ וּמַקְרֵי לֵיהּ אַל בָּנָי
Rachi (non traduit)
על לא טובה השמועה. מי שיוצא קול עליו שהוא עובר עבירות מלקין אותו דלא טובה השמועה לאו הוא דכתיב בבני עלי אל בני לאו יש כאן על לא טובה השמועה:
אפסרה. קבשטר''א (קיבישטר''א:
אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)) :
ומקרי ליה. קורא לפניו אל בני להודיע שעל לאו זה הוא לוקה:
אָמַר רַבָּה בַּעְלָהּ בָּעִיר אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד אָמַר רַב יוֹסֵף פֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד רַב בִּיבִי אִיקְּלַע לְבֵי רַב יוֹסֵף בָּתַר דִּכְרַךְ רִיפְתָּא אֲמַר לְהוּ שְׁקוּלוּ דַּרְגָּא מִתּוּתֵי בִּיבִי וְהָא אָמַר רַבָּה בַּעְלָהּ בָּעִיר אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד שָׁאנֵי רַב בִּיבִי דְּשׁוֹשְׁבִינְתֵּיהּ הֲוַאי וְגָיְיסָא בֵּיהּ
Rachi (non traduit)
בעלה בעיר אין חוששין לה משום יחוד. להלקות דמסתפי מבעל השתא אתי:
שקולו דרגא. שאכלו בעליה וירדו רב יוסף ואשתו והוא נשאר בעליה שקולו דרגא מתותי ביבי שלא ירד ויתיחד:
שושבינתיה. בעלת ברית לו:
Tossefoth (non traduit)
בעלה בעיר אין חוששין לה משום יחוד. פי' בקונטרס אין חוששין להלקות משמע מתוך פירושו הא איסורא מיהא איכא וקשה דאם כן מאי פריך בסמוך על רב יוסף דקאמר שקולו דרגא מתותי ביבי והאמר רבה בעלה בעיר אין חוששין לה משום יחוד ומאי קושיא נהי דמלקות ליכא איסורא מיהא איכא ונראה לפרש אין חוששין כלל משום יחוד ואפילו איסורא ליכא:
אָמַר רַב כָּהֲנָא אֲנָשִׁים מִבַּחוּץ וְנָשִׁים מִבִּפְנִים אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד אֲנָשִׁים מִבִּפְנִים וְנָשִׁים מִבַּחוּץ חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם יִיחוּד
Rachi (non traduit)
אנשים בחוץ. בבית החיצון:
ונשים בפנימי אין חוששין משום יחוד. שהחיצונים אין להם דרך לפנים ואיך יתייחד האיש אחד עם הנשים אבל הפנימים יש להם דרך לחוץ הילכך אנשים בפנים ונשים בחוץ חוששין שמא יצא אחד מהם ויתייחד עם הנשים:
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא אִיפְּכָא אָמַר אַבָּיֵי הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא הָכִי וְתָנָא מַתְנִיתָא אִיפְּכָא אֲנָא נַעֲבֵיד לְחוּמְרָא
Rachi (non traduit)
איפכא. אנשים בחוץ ונשים בפנים חוששין שמא יכנס האחד לפנים ולא ירגישו בו חביריו אנשים בפנים ונשים בחוץ אין חוששין שמא תכנס היא לפנים ואם תכנס היא לפנים לא איכפת לן דאשה מתייחדת עם שני אנשים ואם אחד מהן יוצא לבין הנשים אין זה ייחוד דמיסתפי שמא יצא אחד מהן אחריו שהרי דרך הפנימיים על החיצונים:
אַבָּיֵי דָּיַיר גּוּלְפֵי רָבָא דָּיַיר קְנֵה אָמַר אָבִין סְקָבָא דְשַׁתָּא רִיגְלָא
Rachi (non traduit)
גולפי. מקום קבוצת אנשים ונשים או לדרשה או לחופה היה מסדר קנקנים של חרס הרבה ביניהם שאם יבאו זה אצל זה יקשקשו וישמע קול:
דייר. לשון דרי דרי (מגילה דף יב.) שורות שורות:
דייר קנה. מסדר קנים שהעובר עליהן קולם נשמע:
סקבא דשתא ריגלא. ריעוע של ימות השנה ליחוד ולעבירה ימות הרגל שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה ונותנים ונושאים זה עם זה סקבא דדרישדור''א בלע''ז כמו דמסקב להו לחמרייהו (ב''מ דף כז:):
Tossefoth (non traduit)
סקבא דשתא ריגלא. פירוש ריעוע של ימות השנה לייחוד ולעבירה כלומר ימות הרגל [שיש] קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנין עין זה על זה וי''א לכך נהגו להתענות לאחר פסח ולאחר סוכות:
הָנָךְ שְׁבוּיָיתָא דַּאֲתַאי לִנְהַרְדְּעָא אַסְּקִינְהוּ לְבֵי רַב עַמְרָם חֲסִידָא אַשְׁקוּלוּ דַּרְגָּא מִקַּמַּיְיהוּ בַּהֲדֵי דְּקָא חָלְפָה חֲדָא מִנַּיְיהוּ נְפַל נְהוֹרָא בְּאִיפּוּמָּא שַׁקְלֵיהּ רַב עַמְרָם לְדַרְגָּא דְּלָא הֲווֹ יָכְלִין בֵּי עַשְׂרָה לְמִדְלְיֵיהּ דַּלְיֵיהּ לְחוֹדֵיהּ סָלֵיק וְאָזֵיל
Rachi (non traduit)
אסוקינהו. שצוה עליהם לפדותם ונתנום בעלייתו:
בהדי דקא חלפא חדא מינייהו. שהיתה עוברת אצל פי ארובה שמן העלייה לבית:
נפל נהורא באיפומא. נפל אור בבית דרך פי העליה שהיו פניה מאירות:
וקא סליק. לתובעה:
כִּי מְטָא לְפַלְגָא [דְּ]דַרְגָּא אִיפְּשַׁח רְמָא קָלָא נוּרָא בֵּי עַמְרָם אֲתוֹ רַבָּנַן אֲמַרוּ לֵיהּ כַּסֵּיפְתִּינַן אֲמַר לְהוּ מוּטָב תִּיכַּסְפוּ בֵּי עַמְרָם בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא תִּיכַּסְפוּ מִינֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי אַשְׁבְּעֵיהּ דְּיִנְפַּק מִינֵּיהּ נְפַק מִינֵּיהּ כִּי עַמּוּדָא דְנוּרָא אֲמַר לֵיהּ חֲזִי דְּאַתְּ נוּרָא וַאֲנָא בִּישְׂרָא וַאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינָּךְ
Rachi (non traduit)
אפשח. הרחיב ופיסק רגליו לעמוד במקומו בחזקה להתגבר על יצרו:
אמר נורא בי עמרם. הזעיק בני השכונה ליאסף ולבא לכבות הדליקה כדי שיחדל מיצרו שיתבייש מהן:
אתו רבנן. שהיו סבורים שהיה שם דליקה:
אשבעיה. רב עמרם ליצר הרע שיצא ממנו:
רַבִּי מֵאִיר הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה יוֹמָא חַד אִידְּמִי לֵיהּ שָׂטָן כְּאִיתְּתָא בְּהָךְ גִּיסָא דְנַהֲרָא לָא הֲוָה מַבָּרָא נְקַט מִצְרָא וְקָא עָבַר כִּי מְטָא פַּלְגָא מִצְרָא שַׁבְקֵיהּ אָמַר אִי לָאו דְּקָא מַכְרְזִי בִּרְקִיעָא הִזָּהֲרוּ בְּרַבִּי מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ שַׁוֵּיתֵיהּ לִדְמָךְ תַּרְתֵּי מָעֵי
Rachi (non traduit)
מתלוצץ בעבירה. אומר שנקל הוא להתגבר על יצרו אם היו רוצים:
אידמי ליה שטן. דהוא יצר הרע:
בהך גיסא דמברא. לצד השני שמעבר המים:
לא הוה מברא. ספינות המעברות:
נקט מצרא. חבל מתוח משפת הנהר אל שפתו ואוחזין בו לבא על דף קצר המוטל ברוחב הנהר:
שבקיה. היצר לרבי מאיר:
רַבִּי עֲקִיבָא הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה יוֹמָא חַד אִידְּמִי לֵיהּ שָׂטָן כְּאִיתְּתָא בְּרֵישׁ דִּיקְלָא נַקְטֵיהּ לְדִיקְלָא וְקָסָלֵיק וְאָזֵיל כִּי מְטָא לְפַלְגֵיהּ דְּדִיקְלָא שַׁבְקֵיהּ אָמַר אִי לָאו דְּמַכְרְזִי בִּרְקִיעָא הִזָּהֲרוּ בְּרַבִּי עֲקִיבָא וְתוֹרָתוֹ שַׁוֵּיתֵיהּ לִדְמָךְ תַּרְתֵּי מָעֵי
פְּלֵימוֹ הֲוָה רְגִיל לְמֵימַר כָּל יוֹמָא גִּירָא בְּעֵינֵיהּ דְּשָׂטָן יוֹמָא חַד מַעֲלֵי יוֹמָא דְכִיפּוּרֵי הֲוָה אִידְּמִי לֵיהּ כְּעַנְיָא אֲתָא קְרָא אַבָּבָא אַפִּיקוּ לֵיהּ רִיפְתָּא אֲמַר לֵיהּ יוֹמָא כִּי הָאִידָּנָא כּוּלֵּי עָלְמָא גַּוַּאי וַאֲנָא אַבָּרַאי עַיְּילֵיהּ וְקָרִיבוּ לֵיהּ רִיפְתָּא אֲמַר לֵיהּ יוֹמָא כִּי הָאִידָּנָא כּוּלֵּי עָלְמָא אַתַּכָּא וַאֲנָא לְחוֹדַאי אַתְיוּהּ אוֹתְבוּהּ אַתַּכָּא הֲוָה יָתֵיב מְלָא נַפְשֵׁיהּ שִׁיחְנָא וְכִיבֵי (עֲלֵיהּ) וַהֲוָה קָעָבֵיד בֵּיהּ מִילֵּי דִּמְאִיס אֲמַר לֵיהּ
Rachi (non traduit)
אתכא. על השלחן אוכלין:
וכיבי. ולנ''ץ (מלנ''ץ:
פצע) המוציאין ליחה ומאוסין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source